גירושים – על מזונות ילדים ומשמורת

ילדים משנים את כל התמונה ומחייבים את בני הזוג לשים את עצמם במקום השני ולשים את הילדים והצרכים שלהם במקום הראשון. בעצם, זה אמור להיות הטבע של ההורים. כאשר פותחים בהליך גירושים נוצרים חיכוכים ועימותים לגבי הנושאים שצריך לדון בהם ולהסדיר אותם אך כל הנושאים הקשורים לילדים צריכים להיות מוסדרים כך שהצרכים של הילדים ישמרו ללא פגע.

יש כמה דברים עיקריים שהליך גירושים מאלץ את ההורים להסדיר. קודם כל, ההורים צריכים להחליט ביניהם מי מהם מקבל את הילדים לחזקתו. ברוב המקרים ועל פי חוק, משמורת ניתנת לאימא באופן אוטומטי, לכל ילד בן 6 ופחות. אם האימא לא כשירה לגדל את הילדים, המשמורת עוברת לאבא.

כאשר הורים מתגרשים הם יכולים להחליט על משמורת משותפת, כך שהגידול של הילדים והשהייה במחציתם היא שווה באופן מוחלט לשניהם. המשמורת הזו נשמעת אידיאלית ונראה שכך כל הצדדים מרוויחים, אך בפועל משמורת כזו עלולה לפגוע בילדים, חלוקה משותפת של ההורים אומרת שהילד צריך לעבור ממקום אחד לאחר באופן קבוע והוא מאבד את היציבות.

אחרי קביעת משמורת צריכים ההורים לקבוע הסדרי ראיה (מפגשים עם הילדים) להורה השני ותשלום מזונות. מזונות ילדים הוא תשלום האחד ההורים חייב לשלם לשני. מזונות ילדים הם תשלום שצריך אחד ההורים לשלם להורה השני, אפילו אם המשמורת היא משותפת.

סכום מזונות ילדים משתנה ממקרה למקרה, אך הדבר היחיד שלא משתנה הוא הסכום המינימלי שנקוב בחוק ואינו תלוי בהכנסות של ההורה שמשלם. גובה סכום המזונות תלוי ברמת החיים שהילדים רגילים לה. כמובן, יש דברים בלתי מתוכננים שמעלים את גובה המזונות וההורה המשלם מוכרח לשלם בהתאם.

קביעות שעושים בעת הליך גירושים הן מחייבות ועל כולן מצהירים בהסכם שבני הזוג חותמים עליו. אם אחד הצדדים לא עומד בהחלטות המופיעות בהסכם, יש לכך ענישה בהתאם למקרה. כשזה מגיע לילדים, החוק מאוד ברור ומאוד מגונן וכל פגיעה בהם או בצרכים שלהם מביאה לענישה חמורה. אם ההורה המחויב לשלם מזונות ילדים לא עומד בתשלום הוא נחשב כמי שמבצע עבירה פלילית ומופעלים נגדו איסור יציאה מהארץ והוצאה לפועל. אם ההורה המשמורן פוגע בזכות של ההורה השני להיפגש עם הילדים, תהיה ענישה מתאימה להורה המשמורן.