סה"כ פורסמו: 7274 מאמרים
שם משתמש: סיסמה:
זכור אותי
שכחת סיסמה? | הרשמה
07/12/2019 | 11:08

דיני כיבוש

גרסה להדפסה
דיני כיבוש ציון המאמר: 4.19/5 453 הצבעות
האם מותר להעביר אוכלוסיה של הכובש אל השטח הנכבש? חוקיות מפעל ההתנחלויות

 

סעיף 49 (6) לאמנת ז'נבה:
"הכוח הכובש לא יגלה או יעביר חלק מאוכלוסייתו האזרחית אל השטח שכבש".

לאור הסעיף הזה, האם ייתכן שמפעל ההתנחלויות הישראלי אינו חוקי?
ישנם שני מצבים:
א.    האחד, התנחלויות שאותן יזמה ממשלת ישראל, מימנה והקימה.
ב.    השני, התנחלות פרטית של אזרח ישראלי, בלי קשר למדינה.

 

מבחינה פוליטית, משנת 1967 ועד 1977, שלט בישראל שלטון מפא"י. בתחילת הדרך, עלו התיישבויות זמניות כאלה או אחרות בגדה המערבית, ביוזמת גוש אמונים, אך לא ביוזמה ממשלתית. הממשלות העלימו עין, ברוב המקרים. במקביל, היו התיישבויות כאלה בגולן. החל משנת 1977, חל היפוך במגמה. ממשלת בגין, בעידודו הנלהב של אריק שרון, עודדה ויזמה את ההתיישבות.

פס"ד 390/79
בחורף שנת 1979 התקיימה הפגנה לא חוקית של גרעין מתוך גוש אמונים, שנקרא "גרעין אלון מורה". ההפגנה הלא מאושרת התקיימה בסמוך לשכם. הממשלה בראשות בגין התכנסה וקבעה כי היא רואה בגרעין הזה גרעין מתאים להתיישבות. היא קראה לגרעין לשוב לאדמה שבה התכנסו, הפעם באופן מאושר.  תת אלוף בנימין בן-אליעזר, מפקד יהודה ושומרון, הוציא צו המורה על הפקעת שטח של 700 דונם בסמיכות לשכם. השטח שהופקע היה שטח בבעלות פלסטינית פרטית, ולא שטח הפקר. שבוע לאחר מכן, בולדוזרים של צה"ל פתחו את הציר והחלו להכשיר את הקרקע להקמת היישוב אלון מורה.
בעלי הקרקע עתרו לבג"ץ וטענו שהפקעת הקרקע אינה חוקית, וסותרת את סעיף 46 לאמנת ז'נבה הרביעית. המדינה הגיעה לבג"ץ עם תצהיר מהרמטכ"ל, שקובע כי הפקעת האזור היא צורך ביטחוני של מדינת ישראל. הקמת ההתנחלויות היא חלק מתפיסה ביטחונית רחבה, הנוגעת למיקום האנשים ולפרטים נוספים.  נגד התצהיר של הרמטכ"ל, הוגש תצהיר של אלופים אחרים, שטענו כי ההתנחלויות אינן מקדמות את ביטחון ישראל, וכי המטרה האמיתית של ההתנחלויות היא פוליטית.

הטענות שהציגה מדינת ישראל:
א.    מתוך ספר במדבר: "וירשתם את הארץ..." מדובר בשטח של ארץ ישראל המקראית, וישנו גורם זר המנסה לכרסם בריבונות ישראל (הפלסטינים). ב.    השופטים צריכים להישמר מהתערבות בנושאים כאלה, משום שמדובר בסוגיות שעומדות בבסיס המחלוקת הציבורית, ורוב מערכות הבחירות ניטשו סביב שאלות אלה.

בית המשפט פסק כך:
א.    לגבי הטענה מספר במדבר: גם מי שלא מחזיק בתפיסות של גוש אמונים, מכבד את התפיסה שלהם ואת אמונתם הדתית. אולם, כמדינת חוק, ההלכה פועלת רק כאשר החוק האזרחי מאפשר זאת. יש לפסוק על סמך הדין האזרחי ולא הדתי.
ב.    לגבי סוגיית המורכבות הפוליטית: השופטים אמרו בגלוי כי יש סכנה שייכנסו לזירה הפוליטית ושיערבו השקפות אישיות, מה שיפצל את הציבור מול בית המשפט ויפגע באמינות בית הדין. אולם, אין ברירה אלא להתערב בעניין הפגיעה ברכוש האישי שהופקע.

עוד טענו השופטים, כי סעיף 49 (6) אינו רלוונטי, משום שהוא שייך למשפט הבינלאומי ההסכמי, ולא מחייב את המשפט הבינלאומי [השופטים שוכחים שהאמנה הזו היא בתהליך קליטה, ושראוי לנסות לשמרו על ההתחייבויות הבינלאומיות]. הם ממשיכים וקובעים כי סעיף 46 לאמנת האג, שהיא מנהגית, אוסר על הפקעת קניין פרטי של הנכבש ללא אסמכתא משפטית מפורשת. סעיף 42 מתיר הפקעה של קניין פרטי לצרכי ביטחון. השופטים בודקים אם ההתנחלות אכן הוקמה לצרכים ביטחוניים. השופטים מוכיחים כי השיקול הדומיננטי להקמת ההתנחלות היה לרצות את הלחץ הלוביסטי והפוליטי של המתנחלים. הצבא וגורמי הביטחון נגררו אחרי מהלך פוליטי, ולא להפך. מדובר במהלך שנועד לשרת צרכים פוליטיים ולא צבאיים.  בג"ץ קבע כי הפקעת קניין פרטי לצרכי הקמת התנחלות, שבאה לענות על צרכים פוליטיים, אינה חוקית!

המתנחלים דחו את המסקנה הזו מכל וכל. הם טענו כי היא לא עולה בקנה אחד עם החלטת הממשלה, לאור הבטחותיה לתמוך בהקמת היישוב כיישוב קבע של התנחלות יהודית (כמו דגניה וכמו נתניה).
השופטים ענו כך: אין יכולת להקים יישוב קבע בשטח כבוש, משום שזה בהגדרתו זמני. הכיבוש זמני, זכויות השלטון הצבאי זמניות, וכל פעולה שמבצע השלטון הצבאי היא זמנית. הכל צריך להסתיים עם סיום הכיבוש.

 

השופטים קובעים קביעה נוספת לגבי יהודה ושומרון: גם אם הירדנים החזיקו בשטח באופן לא חוקי, ברגע שצה"ל נכנס לשליטה אפקטיבית בשטחי יהודה ושומרון, הוא מחויב לחוקי הכיבוש.
אם ההתנחלויות נקבעו כלא חוקיות, איך הפך מפעל ההתנחלויות לעניין גדול וחשוב כל כך בישראל?
פסק הדין אוסר להפקיע אדמות פרטיות, אך לא אוסר להפקיע אדמות הפקר ולהתיישב בהן. באשר לחוקיות הקמת התנחלויות באדמות שאינן פרטיות, בג"ץ נמנע באופן עקבי וקבוע מלהכריע בעניין.

אי ההתערבות של בג"ץ, יחד עם המסירות של המתנחלים, יחד עם רופסות כוחות הביטחון והשתיקה של הציבור הישראלי, יצרו כולם יחד את מפעל ההתנחלויות הישראלי.

 

א. חוות הדעת של בית הדין בהאג העוסקת בחוקיות גדר ההפרדה
זו קובעת באופן גורף כי כל מפעל ההתנחלויות הישראלי אינו חוקי. בית הדין נותן פרשנות רחבה ביותר לסעיף 49 (6), שאינה מתחייבת מלשון הסעיף. בית הדין מנסה לדחוק את ישראל לפינה, ולא מאפשר לה לטעון שהמתנחלים פעלו באופן חד צדדי.

 

ב. החוקה של ICC
מגדירה מספר פשעים חמורים שאחד מהם הוא סעיף 49 (6). כל העברת אוכלוסין ישירה או עקיפה לשטח הכבוש מהווה פשע.

 

מה באשר להחזרתם של המתיישבים לתוך תחומי 1967? בסוגיית "ההינתקות"
המתנחלים טענו כי אסור לפגוע בקניין של המתנחלים, מפני שמדובר באוכלוסיה אזרחית בשטח כבוש, שהיא אוכלוסיה מוגנת מתוקף המשפט הבינלאומי.  בית המשפט קבע כי יש למתנחלים שפונו זכויות רבות מאוד, ומרחיב את הפיצויים שלהם. אולם, הוא קובע, מטרת דיני הכיבוש היא להגן על האוכלוסייה הנכבשת, ולא על האוכלוסייה של הכובש.

עוד בדיני כיבוש: פס"ד 393/82
בסיטואציה של כיבוש, כאמור, הכובש מחויב להשליט סדר ולדאוג לאוכלוסייה. בשנות השמונים, ישראל תכננה להקים את כביש 443.  העותרים: ישראל טוענת שהתכנון ישרת את יהודה ושומרון וייטיב עם האוכלוסייה, אולם, מדובר במערכת כבישים ראוותנית שתשרת את ההתנחלויות ואת תושבי ישראל, מבלי להגן על האוכלוסייה הנכבשת.  מדינת ישראל: מה פתאום, אנחנו רוצים להיטיב עם תושבי ביר נבאלה, נבי סמואל ועוד.

 

הרווח לתושבי ישראל ולמתנחלים הוא רווח שולי.  בג"ץ: מאז מלחמת ששת הימים, שטחי יהודה ושומרון נתפסו והוחל עליהם המשפט הישראלי. המפקד הצבאי הוא הריבון, ועליו לדאוג לאינטרסים הביטחוניים שלו, ולצרכים של האוכלוסייה הנכבשת. תקנה 43 לאמנת האג מחייבת את האלוף לדאוג לסדר ולחיים הציבוריים. הסמכות הזו כפולה: ראשית, יש להשיב את הסדר על כנו. אחר כך יש להבטיח את המשך הקיום של הסדר ושל החיים הציבוריים. החובה הזו משתרעת על קשת רחבה של תחומים אזרחיים של החברה היושבת בשטחים. אסור לפרש את סעיף 43 באופן צר.בג"ץ ממשיך וטוען שסמכות הריבון הצבאי מחויב לשני פרמטרים:

 

א. לפעול לפי שלטון מתוקן הדואג לכל הצרכים האזרחיים (בין השאר, תחבורה).

 

ב. הכובש מחויב לפעול תוך שמירה על זמניות הכיבוש (ולא ליזום פרויקטים גרנדיוזיים כאילו שנשארים לנצח).  בג"ץ מתחכם וטוען שיש להבחין בין כיבוש זמני, לבין כיבוש זמני שמתארך. אם הצבא רואה שהכיבוש מתארך, חובותיו מתעצמות. המגבלה שמטילה זמניות הכיבוש מצטמצמת, וניתן ליזום פרויקטים רחבי היקף. ממשל צבאי אינו רשאי לבצע בשטחים הכבושים שינויים מהותיים, אלא במקרים יוצאי דופן.  מותר לממשל הצבאי להכתיב לריבון הקודם תכתיבים שיאפשרו לכובש לספק את הצרכים הבסיסיים הנדרשים, לאור התפתחות האוכלוסייה הנכבשת. אם יוכיחו שמערכת הכבישים נועדה לשם כך, ניתן לאפשר למדינה להקים מערכת כבישים, שתשמש את הריבון המקורי והחוקי עם סיום הכיבוש.

תגיות:

מה חשוב לדעת על חתונה ביום שישי?...
אם גם אתם לא מצליחים להגיע להחלטה האם להתחתן ביום שישי או לא, דעו כי אתם ...
מהי שיטת ימימה?
שיטת ימימה שעל פיה פותחו קלפי ימימה, היא שיטת חשיבה שונה, הכרתית, שבנויה מאלמנטים שונים מעולם ...
מהן עבירות מין
עבירות מין היו בעבר נורמות התנהגותיות שהוסתרו הן על ידי המבצע והן על ידי הנפגע. בשנים ...
איך להוריד אחוזי שומן
איך להוריד אחוזי שומן
איך להוריד אחוזי שומן ציון המאמר: 4.34/5 441 הצבעות מה זה "אחוז שומן", ומהי
שמלות ערב לנערות
שמלות ערב לנערות
שמלות ערב לנערות ציון המאמר: 4.35/5 438 הצבעות גיל ההתבגרות זוהי התקופה היפה והזוהרת
שמלות ערב להשכרה
שמלות ערב להשכרה
שמלות ערב להשכרה ציון המאמר: 4.35/5 437 הצבעות כאשר אתן צריכות לחפש שמלה אשר
שמלות כלה וערב לחתונה
שמלות כלה וערב לחתונה
שמלות כלה וערב לחתונה ציון המאמר: 4.35/5 437 הצבעות שמלות ערב לחתונה זו בד"כ אחת מהחלטות שגורמות לנשים הרבה התלבטויות
טיפול זוגי לזוגות צעירים
טיפול זוגי לזוגות צעירים
טיפול זוגי לזוגות צעירים ציון המאמר: 4.35/5 437 הצבעות ככל הנראה כיום, השאלה בטיפול זוגי לזוגות צעירים אינה השאלה "זה
  • מאמרים דומים
  • מאמרים נוספים של Adoram
  • אודות Adoram
  • מידע נוסף

אודות Adoram

מידען

מידע נוסף

מאמר זה נכתב באתר רובו - תכנים שגולשים כותבים. באפשרותך למצוא מאמרים דומים בתוך קטגוריית דת ומדינה או על ידי צפייה בכרטיס המחבר . אם יש לך הערות, הארות באפשרותך לפנות למחבר המאמר [ Adoram ] באמצעות דוא"ל Adoramyad@gmail.com
שם הכותב:
סה"כ כתב: [ 17 ] מאמרים
שווה קריאה
סרטי מתיחות
סרטי מתיחות
סרטי מתיחות ציון המאמר: 4.59/5 415 הצבעות בשנת 1978 נהרו 750 אלף ישראלים לראות את "ישראלים מצחיקים"
קרמבו
קרמבו
קרמבו ציון המאמר: 4.59/5 415 הצבעות בוא נהרוג כמה אגדות: הקרמבו לא פותח בישראל, לא גדל פה
מוזיקת הטראנס
מוזיקת הטראנס
מוזיקת הטראנס ציון המאמר: 4.59/5 415 הצבעות איך אומרים "קרחנה" באנגלית? יש איזה ביטוי חמוד – "גואינג
מכונית סובארו
מכונית סובארו
מכונית סובארו ציון המאמר: 4.59/5 419 הצבעות בשנות ה-80 לכל ישראלי שני הייתה סובארו. כולם אומרו שזה
תרבות הצריכה בישראל
תרבות הצריכה בישראל
תרבות הצריכה בישראל ציון המאמר: 4.59/5 414 הצבעות תרבות הצריכה של רבים מאיתנו לא נובעת מצורך אמיתי

ניווט מהיר

מדורים

הכי נצפה

רובו

RSS RSS | כל הזכויות שמורות רובו תכנים שגולשים כותבים | מאמרים 2017-2011 © תוכן הכותבים מופץ ברשיון Creative Commons