סה"כ פורסמו: 7274 מאמרים
שם משתמש: סיסמה:
זכור אותי
שכחת סיסמה? | הרשמה
19/09/2019 | 12:20

האימפריאליזם במאה ה-19

גרסה להדפסה
האימפריאליזם במאה ה-19 ציון המאמר: 4.19/5 453 הצבעות
תופעת האימפריאליזם החדש, במאה ה-19, שונה מהאימפריאליזם הישן (רומא, הולנד, פורטוגל, ספרד וכו') בכמה היבטים:

 

 

 סיבות:
* ההנחות הבסיסיות שגרמו ליציאה מגבולות המדינה בזמן הקדום היה השגת המתכות ליצירת המטבעות. המשאב הכלכלי העיקרי היה המתכות היקרות. מתכות אלה הגיעו מרחוק, מהמקומות אותם יצאו לכבוש. המעצמות האירופאיות המשיכו בכיבושיהן עד סוף המאה ה-18. בתחילת המאה ה-19 רוב העולם היה בשליטת אירופה.
* הסיבה  לאימפריאליזם החדש היה סחורות. ייצוא וייבוא. הסחורות היו מקור העוצמה של האימפריות.
* כרונולוגיה: האימפריאליזם החדש התחיל אחרי שחשבו שהאימפריאליזם הישן מיצה את עצמו. לא ראו באפריקה ובשטחים שעדיין לא נכבשו באסיה מקומות שכדאי לכבוש אותם. הבריטים איבדו את ארה"ב ועוד נחלות בסוף המאה ה-18. גם ספרד ופורטוגל  היו בסוף תהליך ארוך של שקיעה.

 

 

האימפריאליזם החדש היה קצר מאוד – ב-1900 הוא כבר הסתיים.

זו תופעה שכללה הרבה מדינות והרבה איזורים בעולם.
האימפריאליזם, גם אחרי שהסתיים, זכה להתייחסות נרחבת. זאת משום שהוא כלל שאלות הסטוריות, פילוסופיות ומדיניות גם עמוק אל תוך המאה ה-20. זאת משום שהכלכלה, אחד המקורות העיקריים לאימפריאליזם החדש, נהייתה העניין המרכזי סביבו בנו מדינות את המדיניות שלהן.
במהלך המאה ה-20 היו הרבה תופעות יחב"ליות שנסבו סביב כלכלה.

 

המניע הכלכלי לאימפריאליזם החדש: החיפוש אחר שווקים וחומרי גלם הוא המניע להתפתחות משק קפיטליסטי. רווח מהון אינו מהווה את עיקר החוסן הכלכלי, אלא ניצול שווקים חדשים וחומרי גלם. שוק קפיטליסטי ממצה את עצמו בגבולות עצמו. הדרך היחידה שלו להתפתח היא דרך התפשטות.
מדינות אירופה  היו מתועשות  מאוד, ומשקיהן מיצו עצמן בגבולות היבשת.  תפיסה זו באה לידי ביטוי פומבי רק בראשית המאה ה-20, בספר של הובסון (עם קשר למבחן הסמסטר) ההסבר לכך הוא שבריה"מ, ששלטה באופן כוללני מאוד על המדינות אותן כבשה (תרבותית, צבאית  וכו'), אימצה את התפיסה הזו כסיבה לפרוץ מלחה"ע 1, וכהצדקה לכיבושה את חצי מאירופה. מלחה"ע פרצה בגלל ששווקי המעצמות הקפיטליסטיות מיצו את עצמם והתפשטו אחד לכיוון השני. באופן זה ההתנגשות היתה בלתי נמנעת וביטויה היה מלחה"ע 1. כך כתב לנין במניפסט שפרסם בשווייץ ב-1916. הוא הדגיש שבגרעין של כל המלחמה הענקית הזו עומדים מספר בנקאים שרוצים להגן על האינטרסים שלהם ולא על חיי אזרחי המדינות שלהם. זו מלחמה מיותרת שיש להפסיקה מיד. הבולשביקים השיגו את זה ברוסיה שנה אח"כ. מרכזיותה של השקפה זו נובעת משום שבמשך כל שנות קיומה של בריה"מ היא היתה ההשקפה הרווחת בכל  הגוש הקומוניסטי, על כל מאות מיליוני אזרחיו.

 

 

באנגליה התפתחה תפיסה שהסבירה את החיפוש הזה אחר שווקים חדשים וקולוניות  חדשות כפועל יוצא נמנע. הובסון בעצם כתב שאפשר היה להימנע מהתפשטות  הקפיטליזם עד למיצוי טוטאלי ע"י חלוקה צודקת יותר של  המשאבים הלאומיים במדינות הקפיטליסטיות.

 

 

ההסבר הזה בעייתי משום ש:
1. הוא מתנה את התופעה בתיעוש כבד וזרימת הון רב מאירופה למסחר, לקולוניות. אבל -
* המציאות באירופה בסוף המאה ה-19 היתה דווקא של מיתון.
* עובדה נוספת היא שעיקר הסחר של מדינות אירופה היה בינן לבין עצמן, יותר מאשר בינן לבין הקולוניות שלהן. לדוגמא, השקעות רבות של צרפת ברוסיה, השקעות רבות של בריטניה בארה"ב.
* עיקר העסקים באירופה היו עסקים קטנים, לא תעשיות כבדות.

 

 

2. ההסבר המוסרי של  הובסון הוא שהיחסים האימפריאליים בין הכובש לכבוש יצרו יחסים קבועים של ניצול ושל הוויה לא מוסרית – שימוש באוכלוסיה ככוח עבודה זול, ותיחום חברות נודדות בתוך גבולות מדיניים מלאכותיים. אולם, נוכחותו של האדם הלבן בקולוניות הביאה צמיחה כלכלית בהן עצמן, וסייעה להן לצאת במידה מסוימת מהמצוקה הכלכלית  בהן הן היו שרויות.

 

 

אם ההסבר הכלכלי הוא לא היחיד, מה עוד עומד מאחורי התופעה הזו של האימפריאליזם החדש?

חלק מהאימפריאליזם היה בלתי-מכוון. השתלטות צרפת על תוניסיה ואלג'יריה לא היתה לגמרי מכוונת. המטרה היתה  להשתלט רק על נמל אלג'יר. אותו דבר לגבי הצרפתים בהודו-סין, שההסתבכות שם התחילה כניסיון לחלץ אנשי כמורה צרפתים שם. חיילים בריטים הגיעו למקורות  הנילוס בחפשם אחר אנתרופולוג בריטי שהלך לאיבוד, לא לשם כיבוש. אנשי צבא ודת הרפתקנים שנמשכו לגלות מקומות חדשים משכו את המדינות שלהם לכל מיני חורים בעולם שהמדינות בכלל לא התכוונו להגיע אליהם.

 

 

סיבה נוספת – אבולוציה. הסיבה להתפשטות היתה האיום בהתמוטטות במקרה של ויתור עליה. החזק שורד וביטוי העוצמה, והדרך לשמור עליה, היא באמצעות כיבוש.
ההתפשטות עזרה להתמודדות כמה ממדינות אלה עם בעיות מבית. צרפת, לדוגמא, נתנה מענה לבעיה שלה עם גרמניה (ההפסד לפרוסיה ב-1871) בהתפשטות מעבר לים להוכיח את עוצמתה.
כיבוש קולוניה היה דבר קל מאוד למדינה בסדר גודל של צרפת או אנגליה. לא היתה שום התנגדות משמעותית לכוחות הכיבוש. בשל הקלות הזו רצו המעצמות לכבוש את הקולוניות שרצו, כי אם אני לא אעשה זאת, מישהו אחר כן. תהליך כיבוש אפריקה נקרא בתקופה ההיא "המירוץ לאפריקה".  לכן בתחילת  המאה ה-20 כבר לא נשאר מה לכבוש. אחרי שנכבשה כל אפריקה, החלה חלוקה מחדש של הטריטוריות בין המעצמות. תוצאות חלוקה זו הן הגבולות המדיניים של היום.

 

 

ההתפשטות החוצה היתה משמעותית לכובשים ולנכבשים – תרבותית, הסטורית ומבחינת  מדיניות, גם הרבה אחרי תום העידן.  המלחמות באלג'יר ובוייטנאם היו קשות כ"כ משום שהתפיסה הפוליטית הצרפתית היתה אידאה של הטמעה – כיבוש אלג'יר יהפוך אותה לחלק מצרפת. הצרפתים, מתוך תפיסה זו, לא היו יכולים להיפרד מהקולוניות שלהן. זה היה כמו לוותר על אדמה בתוך צרפת. הבריטים, לעומתם, היו אדישים יותר כלפי השייכות של הקולוניות למדינה, הם היטיבו יותר לבזר את השליטה בקולוניות לפקידות בדרג ביניים מקומית, והדה-קולוניזציה שלהם הייתה קלה יותר.  כוכבות האימפריאליזם החדש היו בריטניה וצרפת. המודל שלהם סיפק דוגמא לשחקנים חדשים במשחק בראשית המאה ה-20 – יפן, גרמניה, ארה"ב - מדינות אלה ראו בהתפשטות הכרח קיומי למדינה כמעצמה, כמדינה בעלת חוסן.

 

 

האימפריות התפרקו, עזבו את הקולוניות. העולם שהן עזבו הפך לעולם השלישי. מדינות פרימיטיביות חסרות שליטה על אמצעים. הפער בינן לבין העולם הראשון רק גדל. התוצאה היתה עימות (הנמשך גם היום) בין הדרום העני לצפון העשיר. זה המשך ישיר של מלחמה קולוניאלית, גם אם אין נוכחות פיזית של שלטון אירופאי בטריטוריה האפריקנית/אסיאתית. לאחר מלחה"ע 2 תפסו שתי מעצמות גדולות חדשות את מקומן של הישנות. אמנם בריה"מ התפשטה רק מגבולותיה היבשתיים החוצה, בלי לדלג, אבל ארה"ב השתלטה על איזורים בכל פינה מרוחקת בעולם. תפיסה אחת גורסת כי ארה"ב חילקה את העולם לשניים ולא קיבלה את העובדה שבריה"מ שולטת במזרח אירופה וזהו. מדיניות זו של השפעה בחצי עולם נבעה מאינטרסים כלכליים. מכאן התמיכה שלה במלחמות אזרחים והפלת משטרים בכל העולם.

 

 

אז האם האימפריאליזם מת או לא?

1.    התזה המרקסיסטית לא עונה על שאלת האימפריאליזם. הוא לא היה על בסיס כלכלי בלבד.
2.    האימפריאליזם לא הביא למלחמה בין-מעצמתית. המחלוקות בין המעצמות בקולוניות הסתיימו בהסכמי חלוקה (צרפת ובריטניה בצפון אפריקה, בריטניה ורוסיה בפרס), לא בעימותים.

תגיות:

מה חשוב לדעת על חתונה ביום שישי?...
אם גם אתם לא מצליחים להגיע להחלטה האם להתחתן ביום שישי או לא, דעו כי אתם ...
מהי שיטת ימימה?
שיטת ימימה שעל פיה פותחו קלפי ימימה, היא שיטת חשיבה שונה, הכרתית, שבנויה מאלמנטים שונים מעולם ...
מהן עבירות מין
עבירות מין היו בעבר נורמות התנהגותיות שהוסתרו הן על ידי המבצע והן על ידי הנפגע. בשנים ...
איך להוריד אחוזי שומן
איך להוריד אחוזי שומן
איך להוריד אחוזי שומן ציון המאמר: 4.34/5 441 הצבעות מה זה "אחוז שומן", ומהי
שמלות ערב לנערות
שמלות ערב לנערות
שמלות ערב לנערות ציון המאמר: 4.35/5 438 הצבעות גיל ההתבגרות זוהי התקופה היפה והזוהרת
שמלות ערב להשכרה
שמלות ערב להשכרה
שמלות ערב להשכרה ציון המאמר: 4.35/5 437 הצבעות כאשר אתן צריכות לחפש שמלה אשר
שמלות כלה וערב לחתונה
שמלות כלה וערב לחתונה
שמלות כלה וערב לחתונה ציון המאמר: 4.35/5 437 הצבעות שמלות ערב לחתונה זו בד"כ אחת מהחלטות שגורמות לנשים הרבה התלבטויות
טיפול זוגי לזוגות צעירים
טיפול זוגי לזוגות צעירים
טיפול זוגי לזוגות צעירים ציון המאמר: 4.35/5 437 הצבעות ככל הנראה כיום, השאלה בטיפול זוגי לזוגות צעירים אינה השאלה "זה
שם הכותב:
סה"כ כתב: [ 4 ] מאמרים
שווה קריאה
סרטי מתיחות
סרטי מתיחות
סרטי מתיחות ציון המאמר: 4.59/5 415 הצבעות בשנת 1978 נהרו 750 אלף ישראלים לראות את "ישראלים מצחיקים"
קרמבו
קרמבו
קרמבו ציון המאמר: 4.59/5 415 הצבעות בוא נהרוג כמה אגדות: הקרמבו לא פותח בישראל, לא גדל פה
מוזיקת הטראנס
מוזיקת הטראנס
מוזיקת הטראנס ציון המאמר: 4.59/5 415 הצבעות איך אומרים "קרחנה" באנגלית? יש איזה ביטוי חמוד – "גואינג
מכונית סובארו
מכונית סובארו
מכונית סובארו ציון המאמר: 4.59/5 419 הצבעות בשנות ה-80 לכל ישראלי שני הייתה סובארו. כולם אומרו שזה
תרבות הצריכה בישראל
תרבות הצריכה בישראל
תרבות הצריכה בישראל ציון המאמר: 4.59/5 414 הצבעות תרבות הצריכה של רבים מאיתנו לא נובעת מצורך אמיתי

ניווט מהיר

מדורים

הכי נצפה

רובו

RSS RSS | כל הזכויות שמורות רובו תכנים שגולשים כותבים | מאמרים 2017-2011 © תוכן הכותבים מופץ ברשיון Creative Commons