האם אנו צריכים לחזור שוב לגולה

הזכייה של חתני פרס נובל השנה בתחום הכימיה 2013 המתגוררים בכלל בארצות הברית ואת המחקרים שלהם עשו באוניברסיטאות בארצות הברית במקום המוסדות ישראלים שלא קיבלו אותם להיות חלק ממוסד המחקר שבה ומעלה את השאלה הכול כך נשאלת בתקופה האחרונה על עזיבה של ישראלים, מוחות ישראלים, עובדי הייטק, וסתם עובדים או בעלי עסקים לחו"ל.

מדינת ישראל מתגאה מאד באותם יהודים אשר זוכים בפרסים עולמיים ייקר ערך ומעמד, נשיא המדינה מתקשר לברך אותם וכמדומני גם ראש הממשלה עושה זאת, אבל בעצם, החברה האלה לא כאן, לא כאן הם קיבלו את המענקים, או את התמיכה לפתח את המחקר שלהם  ולא בגלל שהם כאן הם זכו למעמד שהגיעו אליו! אז במה יש לנו להתפאר, רק בזכות היותם "יהודים"

כמי שנותן ייעוץ עסקי לחברות גם בתחום הייטק אני יודע עד כמה קשה להשיג מימון, למחקר, למדען הראשי, לפרויקטים, שהרי כול בר דעת מבין שבמדינה כמו ישראל אשר כמעט חצי מהתקציב שלה הולך לשמירה על חיינו וקיומנו בפיסת האדמה שלנו קשה עד קשה מאד לחלק את מחצית העוגה גם לפרויקטים בתחום שהוא לא קשור לביטחון ולשמירה על חיינו.

כ יועץ עסקי אני רואה מגמה שלא רק בתחום המדע והמדענים אנו סופגים עזיבה של מוחות טובים, גם בשאר ענפי התעסוקה  כמו  העוסקים במקצועות הייטק, בעלי עסקים שהחליטו לעסוק במסחר בארצות הניכר, ובכלל אנשים, זוגות ואפילו משפחות אשר הבינו כי בישראל קשה המחייה וגם הם רוצים לחיות טוב בארץ השמש העולה (חזרה) הלוא היא המעצמה הגרמנית (כן אותה מעצמה אשר השמידה 6 מיליון מאחינו ואחיותינו בתקופת מלחמת העולם השנייה) ושלא תחשבו לרגע קט שרק אנו היהודים, הישראלים, המחפשים בצדק חיים יותר טובים כי הרי החיים מאד קצרים וכול אחד מאתנו רוצה לנצל אותם טוב יותר. גם אזרחים מארצות אחרות ובעיקר מוסלמים הבאים מארצות נחשלות מצאו את גרמניה, מערב אירופה, סקנדינביה כמושבות התואמות את שאיפותיהם ורצונם הכלכלי לשרוד ולחיות יותר טוב.

כמי שנותן ייעוץ עסקי האזנתי לדבריו של עוזי דיין המוקיע את התופעה של הגירת יהודים חזרה לגרמניה, והאמת שעצם האמירה האומרת כי יהודים ישראלים חוזרים לגרמניה אחרי שדם יהודי נמצא בכול קרן רחוב במדינה הזאת עושה לי צמרמורת רק המחשבה שהנה אנו חוזרים חזרה לשם ומי יודע מי יילד העתיד עבור העם היהודי העובר תלאות כול ימי התקיימותו.

לא, בטח לא קל בישראל, בוודאי לא לבעלי עסקים בישראל אותם אני מרגיש שאני מייצב במאמרי ובהתייחסותי למציאות הישראלית, אבל יש מקום קטן לחשיבה המבוססת על ההיסטוריה של העם היהודי, אנו בסך הכול קיימים קרוב ל-70 שנה בארץ מולדותינו וכפי שההיסטוריה לימדה אותנו מקומנו הבטוח למרות הטילים המכוונים על הקריה בתל אביב הוא כאן. (אין לכפות דעה על אף אחד מאתנו ושכול אחד ימצא את מקומו וייעשה במסגרת החוק את הטוב בעיניו).