סה"כ פורסמו: 7274 מאמרים
שם משתמש: סיסמה:
זכור אותי
שכחת סיסמה? | הרשמה
19/06/2019 | 21:52

השיטה הכמותית

גרסה להדפסה
השיטה הכמותית ציון המאמר: 4.19/5 453 הצבעות

היתרון המשמעותי הוא התבוננות במספר גדול של מקרים ולכן יכולות ההשוואה וההכללה גבוהות מאוד. קרי, התקפות הפנימית והחיצונית גדלה, ולכן במובנים רבים זו הגישה המדעית יותר אך יש לה גם מספר בעיות: היא יכולה להוכיח שונות משותפת או קורלציה, אך לא את הקשר הסיבתי (בודקים מספר רב של מקרים  ולכן לא יורדים לעומק).




בעיות נוספות הן ההתמודדות עם ניתוחים סטטיסטיים לגבי משתנים שקשה לכמת אותם (ולכן יש נטייה להשתמש במשתנים שניתן לכמת). יש ארבע רמות מדידה: רמה נומינלית, רמה סודרת, רמה מרווחית, רמה מנתית. כל רמה גבוהה מכילה בתוכה גם את הרמות הנמוכות יותר. מחקר כמותי הבודק את הקשר שבין מצב כלכלי לנטייה ליזום מלחמות (כדרך להפניית הזעם הציבורי כלפי חוץ).



































מדינה



אבטלה (%)


 משתנה ב"ת



ייזום מלחמה


 משתנה תלוי



ארה"ב



5



2



צרפת



2.5



1



שוויץ



1.5



0



ניגריה



8.5



1






מתוך נתונים אלו קשה להסיק אם ישנו קשר בין המצב הכלכלי לבין הנטייה ליזום מלחמות ולכן יש לסדר את התוצאות בטבלאות. המצב הכלכלי הוא המשתנה המסביר (בלתי תלוי) וייזום המלחמות הוא המשתנה התלוי.
















































ייזום מלחמות



מצב כלכלי (אחוזי האבטלה)



סה"כ



טוב (1-3%)



בינוני  (3.1-8%)



רע (8%+)



0



5



3



0



8



1



2



2



1



5



2



0



1



3



4



סה"כ



7



6



4



17






עולה מהנתונים כי מרבית המדינות שלא יזמו מלחמות היו במצב כלכלי טוב, כלומר הנתונים מחזקים את השערת המחקר. ככל שהמצב הכלכלי רע יותר, הנטייה ליזום מלחמות רבה יותר. עם זאת, אין כאן קשר מובהק לחלוטין, אך זהו קשר חיובי בין המשתנים (ככל שמשתנה אחד גדל כך גם השני). ישנם מקרים בהם 3 מדינות שהמצב הכלכלי בהן בינוני לא יזמו אף מלחמה אך אין מקרים בהן מדינות שהמצב הכלכלי בהן גרוע והן לא יזמו מלחמות (טענה כזו הייתה סותרת את המחקר לחלוטין). יש לבדוק את המקרים שלא תואמים את השערת המחקר שלנו ולנסות להסבירם באמצעים אחרים.




במקרים שבהם הטבלה לא ברורה מספיק, או ישנו חוסר התאמה בין הטורים (מספר רב של מקרים לעומת מספר מועט) יש לתרגם את הטבלה לאחוזים. הטורים המסתכמים ל-100% הם הטורים של המשתנה הבלתי-תלוי. טבלה זו עוזרת לנו במקרה שבו יש מספר רב של מדינות במצב כלכלי טוב לעומת מספר מועט של מדינות במצב כלכלי גרוע וכך ניתן להשוות את האחוזים.
















































ייזום מלחמות



מצב כלכלי



סה"כ



טוב (1-3%)



בינוני  (3.1-8%)



רע (8%+)



0



5 (71%)



3 (50%)



0 (0%)



8



1



2 (29%)



2 (33%)



1 (25%)



5



2



0 (0%)



1 (17%)



3 (73%)



4



סה"כ



7 (100%)



6 (100%)



4 (100%)



17




דוגמא נוספת:














































ייזום מלחמות



מצב כלכלי (אחוזי האבטלה)



סה"כ



טוב (1-3%)



בינוני  (3.1-8%)



רע (8%+)



0



0



1



3



4



1



2



2



1



5



2



5



3



0



8



סה"כ



7



6



4



17




טבלה זו מצביעה על קשר הפוך בין המשתנים: ככל שהמצב הכלכלי גרוע יותר, הנטייה ליזום מלחמות קטנה. כמו כן, ניתן להשתמש בגרפים ע"מ להבהיר את התוצאות בצורה טובה יותר. היסטוגרמה מציגה את ההתפלגות של משתנה בודד.


 


 


כיוון ועוצמת הקשר:




























משתנה בלתי תלוי


מצב כלכלי



משתנה תלוי


נטייה לתוקפנות



מצב כלכלי טוב



0 - יזמה 0 מלחמות ב-50 השנים האחרונות



מצב כלכלי בינוני



1 - יזמה מלחמה אחת



מצב כלכלי רע



2 - יזמה 2 מלחמות



10 - יזמה 10 מלחמות




כיוון הקשר: האם גידול במשתנה הבלתי-תלוי יגרום לגידול במשתנה התלוי?


קשר חיובי: ככל שהמצב הכלכלי מורע, הנטייה לתוקפנות גוברת.


קשר שלילי: ככל שהמצב הכלכלי מורע, הנטייה לתוקפנות פוחתת.


עוצמת הקשר: האם שינוי מסוים במשתנה הבלתי תלוי יגרום לשינוי קטן או גדול במשתנה התלוי. מדדי הקשר מודדים את עוצמת הקשר (חזק או חלש) ואת כיוונו (חיובי או שלילי). הם נעים לרוב בין 0-1 או בין 1- ל-1+. גרף ששיפועו 0 מצביע על כך שאין קשר כלל, מדד הקשר חזק יותר ככל שהוא גבוה יותר. ישנם מדדים נומינליים (0-1), אורדינליים (1- - 1+), ואינטרוואלים.



























שנים כמדינה



50 שנה ופחות



50 שנה ומעלה



מעורבות במלחמה



אף אחת



70



7



אחת או יותר



24



43




כאן ישנו קשר חיובי חזק וברור. תוצאת המדד שנתקבל היא 0.89. ככל שמדינה קיימת יותר שנים, היא מעורבת ביותר מלחמות (ולכן כיוון הקשר חיובי).

תגיות:

מה חשוב לדעת על חתונה ביום שישי?...
אם גם אתם לא מצליחים להגיע להחלטה האם להתחתן ביום שישי או לא, דעו כי אתם ...
מדוע חשוב ליצור דיון בעבודה הסמינריונית ...
עבודה סמינריונית הינה עבודה שבבסיסה שאלת מחקר אחת גדולה. לצד שאלת המחקר, ישנן עוד כמה שאלות ...
גם לאורך כתיבת הסמינר – המשיכו לחיות!...
גם אתם שמעתם את חבריכם לספסל הלימודים מכריזים בריש גלי: "אין, אני לא הולך לצאת מהבית ...
איך להוריד אחוזי שומן
איך להוריד אחוזי שומן
איך להוריד אחוזי שומן ציון המאמר: 4.34/5 441 הצבעות מה זה "אחוז שומן", ומהי
שמלות ערב לנערות
שמלות ערב לנערות
שמלות ערב לנערות ציון המאמר: 4.35/5 438 הצבעות גיל ההתבגרות זוהי התקופה היפה והזוהרת
שמלות ערב להשכרה
שמלות ערב להשכרה
שמלות ערב להשכרה ציון המאמר: 4.35/5 437 הצבעות כאשר אתן צריכות לחפש שמלה אשר
שמלות כלה וערב לחתונה
שמלות כלה וערב לחתונה
שמלות כלה וערב לחתונה ציון המאמר: 4.35/5 437 הצבעות שמלות ערב לחתונה זו בד"כ אחת מהחלטות שגורמות לנשים הרבה התלבטויות
טיפול זוגי לזוגות צעירים
טיפול זוגי לזוגות צעירים
טיפול זוגי לזוגות צעירים ציון המאמר: 4.35/5 437 הצבעות ככל הנראה כיום, השאלה בטיפול זוגי לזוגות צעירים אינה השאלה "זה
  • מאמרים דומים
  • מאמרים נוספים של דייזמונד
  • אודות דייזמונד
  • מידע נוסף

אודות דייזמונד

לא סופק מידע נוסף.

מידע נוסף

מאמר זה נכתב באתר רובו - תכנים שגולשים כותבים. באפשרותך למצוא מאמרים דומים בתוך קטגוריית מדע או על ידי צפייה בכרטיס המחבר . אם יש לך הערות, הארות באפשרותך לפנות למחבר המאמר [ דייזמונד ] באמצעות דוא"ל Diamond@gmail.com
שם הכותב:
סה"כ כתב: [ 16 ] מאמרים
שווה קריאה
סרטי מתיחות
סרטי מתיחות
סרטי מתיחות ציון המאמר: 4.59/5 415 הצבעות בשנת 1978 נהרו 750 אלף ישראלים לראות את "ישראלים מצחיקים"
קרמבו
קרמבו
קרמבו ציון המאמר: 4.59/5 415 הצבעות בוא נהרוג כמה אגדות: הקרמבו לא פותח בישראל, לא גדל פה
מוזיקת הטראנס
מוזיקת הטראנס
מוזיקת הטראנס ציון המאמר: 4.59/5 415 הצבעות איך אומרים "קרחנה" באנגלית? יש איזה ביטוי חמוד – "גואינג
מכונית סובארו
מכונית סובארו
מכונית סובארו ציון המאמר: 4.59/5 419 הצבעות בשנות ה-80 לכל ישראלי שני הייתה סובארו. כולם אומרו שזה
תרבות הצריכה בישראל
תרבות הצריכה בישראל
תרבות הצריכה בישראל ציון המאמר: 4.59/5 414 הצבעות תרבות הצריכה של רבים מאיתנו לא נובעת מצורך אמיתי

ניווט מהיר

מדורים

הכי נצפה

רובו

RSS RSS | כל הזכויות שמורות רובו תכנים שגולשים כותבים | מאמרים 2017-2011 © תוכן הכותבים מופץ ברשיון Creative Commons