תקופת התיישנות על רשלנות רפואית בלידה
פורסם:
12:43
21/07/2015 
נצפה 526 
שלח לחבר
אין טעם להגיש תביעה לאחר תום תקופת ההתיישנות ויש מקרים בהם רצוי לנסות להגיע להסדר פשרה. הסדר מן הסוג הזה נחתם מול חברת הביטוח של הרופא או המוסד הרפואי. יחד עם זאת, הסכמה של הצדדים על חתימה על הסדר פשרה מעידה במובן מסוים על חוזק התביעה ועל סיכויי ההצלחה הגבוהים שלה.
בתביעות רשלנות רפואית בלידה צריכים הצדדים המעורבים להוכיח שנגרם להם נזק. כלל הבסיס קובע 7 שנים להגשת תביעה. הכלל מופיע בסעיף 5 לחוק ההתיישנות והוא על כל סוגי התביעות, ללא קשר לחומרת הרשלנות או לנזקים שנגרמו לתובע. מרוץ ההתיישנות מתחיל ביום בו התרחש המקרה. במונחים משפטיים, מדובר על היום בו נולדה עילת התובענה. קביעה זו מבוססת על סעיף 6 לחוק ההתיישנות וגם היא חלה על כל הסוגים של תביעות רשלנות רפואית בלידה.
מתי יש חריגים להגשת התביעה?
קיימים חריגים המאפשרים הגשת תביעת רשלנות רפואית בלידה גם בתום שבע שנים מהיום בו נולדה עילת התובענה. במידה והנזק נגרם לילוד, סעיף 10 בחוק ההתיישנות קובע כי בחישוב התקופה לא מתייחסים לזמן שבוע עדיין לא מלאו לקטין 18 שנים. המשמעות היא שתביעות העוסקות בנזקיהם של קטינים שנפגעו כתוצאה מרשלנות רפואית בלידה יכולות להיות מוגשות עד גיל 25. זהו גם חריג הרלוונטי מטבע הדברים לפגיעות שנגרמו כתוצאה מרשלנות רפואית בטיפולי פוריות, מרשלנות רפואית במעקב הריון ומרשלנות של הצוות לאחר תום הלידה. התנאי היחיד הוא שמדובר על תביעות המוגשות בגין נזק לילוד בלבד – ולא נזק לאב או לאם.
חריג נוסף נובע מתוך סעיף 89 לפקודת הנזיקין. זו הסעיף המגדיר מהי "התיישנות שלא מדעת" ובו מוצב מחסום של עשר שנים עבור הגשת תביעת רשלנות רפואית בלידה. לפי הסעיף הזה, ניתן לספור את תקופת ההתיישנות רק מרגע בו נודע לתובע העובדות המקימות את עילת התביעה. כל עוד עובדות אלו לא היו ידועות לתובע מראש ובשל סיבות שלא תלויות בו, הוא רשאי להאריך את תקופת ההתיישנות ל-10 שנים. התקופה נספרת מרגע ביצוע העוולה ורק אם יסוד הנזק לא התגלה מיד.
חריג לא פחות חשוב להגשת תביעת רשלנות רפואית בלידה לאחר תום תקופת ההתיישנות לכאורה נקרא "תביעת ההורים כמיטיבים". לפי החריג הזה, כאשר התביעה משלבת גם את הנזקים של הילוד הקטין וגם את ההורים שלו, ניתן לראות בחלק מהנזקים שנגרמו להורים נזקים שנובעים מהיותם מיטיבים. אלו נזקים שנגרמו להורים היות ופעלו לשיפור מצבו של הקטין הפגוע. תביעת ההורים כמיטיבים מאריכה את תקופת ההתיישנות ל-7 שנים מהרגע בו מגיע הקטין לגיל 18. לגבי נזקים אלו תקופת ההתיישנות זהה לתקופת ההתיישנות העומדת לקטין. לפיכך, עבור חלק מנזקי ההורים ותוך התבססות על חוות דעת של רופא מומחה – ניתן להגיש תביעה עד שהקטין הפגוע מגיע לגיל 25.
על אף האמור לעיל, לא מומלץ להתעכב טרם הגשת תביעת רשלנות רפואית בלידה או להמתין לתום תקופת ההתיישנות. יש שורה ארוכה של נזקים שעלולים להיגרם לתיעוד הרפואי ולמנוע את הצלחה התביעה. חשוב לחסוך את עוגמת הנפש ולהגיש את התביעה מוקדם ככל האפשר.
תגיות:
רשלנות רפואיתרשלנות רפואית בלידה
- מאמרים דומים
- מאמרים נוספים של אלעד שניר
- אודות אלעד שניר
- מידע נוסף
מאמרים דומים
- מה חשוב לדעת על חתונה ביום שישי?
- האם גם אנשים פרטיים מגיעים לפשיטת רגל?
- ניזוקתם? קבלו את הפיצויים שמגיעים לכם ביושר!
- מהי שיטת ימימה?
- מהן עבירות מין
- קידום אתרים אורגני
- פציעה בחדר כושר – מה עושים ?
- חיסיון לקוח
- גישור – לפעמים זה כל מה שצריך כדי לפתור מחלוקות
- ההשפעה על הגוף: ויאגרה, קמגרה ג'ל, סיאליס, ויאגרה למציצה
- להיות מומחי נדל"ן מלמידה עצמאית באינטרנט? לא בטוח
- תופעת ה"שיימינג" – כיצד ניתן להתמודד עם הוצאת לשון הרע בפייסבוק
- כלב נשך אדם – מדריך מה עושים
- גברים שהתשוקה ירדה משתמשים בויאגרה ומה עם הנשים?
- ההשלכות הכלכליות על תשלומי מזונות כתוצאה מפסק דינו של ביהמ"ש העליון
- עו"ד ארז אסרף ושות'
- שוב רשלנות בניהול ברית המילה בישראל
- מיהו נוטריון לאנגלית?
- עורכת דין תעבורה דנה דוד- נהיגה בשכרות
- עורך דין פשיטת רגל
- כלב נשך אדם – מדריך מה עושים
- רשלנות רפואית בהריון
- תביעות תאונות עבודה
- תביעות תאונות דרכים
- תקופת התיישנות על רשלנות רפואית בלידה
- מה חשוב לדעת על חוות דעת רפואית?
- שאלות ותשובות על תביעות רשלנות רפואית
- חוק זכויות החולה בישראל
- התעלפות מטופל במהלך עקירת שן בינה – האם רשלנות רפואית?
- רישום בגיליון ניתוח לצורך מניעת תביעות רשלנות רפואית
- כיצד לבחור עורך דין העוסק ברשלנות רפואית?
- תסמונת קושינג ורשלנות רפואית
- השלכות של אי ביצוע בדיקת מי שפיר
- דרכי טיפול במניעת נהיגה בשכרות
- רשלנות רפואית בניתוחי חזה
- תאונות דרכים – לאילו עורכי דין מומלץ לפנות?
- רשלנות רפואית – הגדרה בסיסית
- רשלנות רפואית בניתוח למניעת הזעת יתר
- רשלנות רפואית של אורתופד
- לשון הרע לאור החקיקה הישראלית
מאמרים נוספים של אלעד שניר
- תקופת התיישנות על רשלנות רפואית בלידה
- מה חשוב לדעת על חוות דעת רפואית?
- שאלות ותשובות על תביעות רשלנות רפואית
- חוק זכויות החולה בישראל
- אתיקה מקצועית במהלך גישור
- התעלפות מטופל במהלך עקירת שן בינה – האם רשלנות רפואית?
- תהליך קבלת שירותי תרגום נוטריוני
- טיפים לניהול נכון של הליך גירושין
- מהו שיקול הדעת של מוסד תכנון לגבי תמ"א 38?
- רכישת רהיטים תוך אימוץ הרגלי צרכנות נכונים
- רישום בגיליון ניתוח לצורך מניעת תביעות רשלנות רפואית
- עיקול מטלטלין של חייב בהליכי הוצאה לפועל
- כיצד לבחור עורך דין העוסק ברשלנות רפואית?
- תסמונת קושינג ורשלנות רפואית
- השלכות של אי ביצוע בדיקת מי שפיר
- מי צריך כיום תרגום מרוסית לעברית?
- רשלנות רפואית בטיפולי שיניים בחו"ל
- השכרת דירה – מדריך לשוכרים המתחילים
- צו קיום צוואה ברבנות
- מכירת דירה שהתקבלה במתנה
RSS |
כל הזכויות שמורות רובו תכנים שגולשים כותבים | מאמרים 2017-2011
© תוכן הכותבים מופץ ברשיון Creative Commons