השיטה הכמותית
היתרון המשמעותי הוא התבוננות במספר גדול של מקרים ולכן יכולות ההשוואה וההכללה גבוהות מאוד. קרי, התקפות הפנימית והחיצונית גדלה, ולכן במובנים רבים זו הגישה המדעית יותר אך יש לה גם מספר בעיות: היא יכולה להוכיח שונות משותפת או קורלציה, אך לא את הקשר הסיבתי (בודקים מספר רב של מקרים ולכן לא יורדים לעומק).
בעיות נוספות הן ההתמודדות עם ניתוחים סטטיסטיים לגבי משתנים שקשה לכמת אותם (ולכן יש נטייה להשתמש במשתנים שניתן לכמת). יש ארבע רמות מדידה: רמה נומינלית, רמה סודרת, רמה מרווחית, רמה מנתית. כל רמה גבוהה מכילה בתוכה גם את הרמות הנמוכות יותר. מחקר כמותי הבודק את הקשר שבין מצב כלכלי לנטייה ליזום מלחמות (כדרך להפניית הזעם הציבורי כלפי חוץ).
מדינה | אבטלה (%) משתנה ב"ת | ייזום מלחמה משתנה תלוי |
ארה"ב | 5 | 2 |
צרפת | 2.5 | 1 |
שוויץ | 1.5 | 0 |
ניגריה | 8.5 | 1 |
מתוך נתונים אלו קשה להסיק אם ישנו קשר בין המצב הכלכלי לבין הנטייה ליזום מלחמות ולכן יש לסדר את התוצאות בטבלאות. המצב הכלכלי הוא המשתנה המסביר (בלתי תלוי) וייזום המלחמות הוא המשתנה התלוי.
ייזום מלחמות | מצב כלכלי (אחוזי האבטלה) | סה"כ | ||
טוב (1-3%) | בינוני (3.1-8%) | רע (8%+) | ||
0 | 5 | 3 | 0 | 8 |
1 | 2 | 2 | 1 | 5 |
2 | 0 | 1 | 3 | 4 |
סה"כ | 7 | 6 | 4 | 17 |
עולה מהנתונים כי מרבית המדינות שלא יזמו מלחמות היו במצב כלכלי טוב, כלומר הנתונים מחזקים את השערת המחקר. ככל שהמצב הכלכלי רע יותר, הנטייה ליזום מלחמות רבה יותר. עם זאת, אין כאן קשר מובהק לחלוטין, אך זהו קשר חיובי בין המשתנים (ככל שמשתנה אחד גדל כך גם השני). ישנם מקרים בהם 3 מדינות שהמצב הכלכלי בהן בינוני לא יזמו אף מלחמה אך אין מקרים בהן מדינות שהמצב הכלכלי בהן גרוע והן לא יזמו מלחמות (טענה כזו הייתה סותרת את המחקר לחלוטין). יש לבדוק את המקרים שלא תואמים את השערת המחקר שלנו ולנסות להסבירם באמצעים אחרים.
במקרים שבהם הטבלה לא ברורה מספיק, או ישנו חוסר התאמה בין הטורים (מספר רב של מקרים לעומת מספר מועט) יש לתרגם את הטבלה לאחוזים. הטורים המסתכמים ל-100% הם הטורים של המשתנה הבלתי-תלוי. טבלה זו עוזרת לנו במקרה שבו יש מספר רב של מדינות במצב כלכלי טוב לעומת מספר מועט של מדינות במצב כלכלי גרוע וכך ניתן להשוות את האחוזים.
ייזום מלחמות | מצב כלכלי | סה"כ | ||
טוב (1-3%) | בינוני (3.1-8%) | רע (8%+) | ||
0 | 5 (71%) | 3 (50%) | 0 (0%) | 8 |
1 | 2 (29%) | 2 (33%) | 1 (25%) | 5 |
2 | 0 (0%) | 1 (17%) | 3 (73%) | 4 |
סה"כ | 7 (100%) | 6 (100%) | 4 (100%) | 17 |
דוגמא נוספת:
ייזום מלחמות | מצב כלכלי (אחוזי האבטלה) | סה"כ | ||
טוב (1-3%) | בינוני (3.1-8%) | רע (8%+) | ||
0 | 0 | 1 | 3 | 4 |
1 | 2 | 2 | 1 | 5 |
2 | 5 | 3 | 0 | 8 |
סה"כ | 7 | 6 | 4 | 17 |
טבלה זו מצביעה על קשר הפוך בין המשתנים: ככל שהמצב הכלכלי גרוע יותר, הנטייה ליזום מלחמות קטנה. כמו כן, ניתן להשתמש בגרפים ע"מ להבהיר את התוצאות בצורה טובה יותר. היסטוגרמה מציגה את ההתפלגות של משתנה בודד.
כיוון ועוצמת הקשר:
משתנה בלתי תלוי מצב כלכלי | משתנה תלוי נטייה לתוקפנות |
מצב כלכלי טוב | 0 - יזמה 0 מלחמות ב-50 השנים האחרונות |
מצב כלכלי בינוני | 1 - יזמה מלחמה אחת |
מצב כלכלי רע | 2 - יזמה 2 מלחמות |
10 - יזמה 10 מלחמות |
כיוון הקשר: האם גידול במשתנה הבלתי-תלוי יגרום לגידול במשתנה התלוי?
קשר חיובי: ככל שהמצב הכלכלי מורע, הנטייה לתוקפנות גוברת.
קשר שלילי: ככל שהמצב הכלכלי מורע, הנטייה לתוקפנות פוחתת.
עוצמת הקשר: האם שינוי מסוים במשתנה הבלתי תלוי יגרום לשינוי קטן או גדול במשתנה התלוי. מדדי הקשר מודדים את עוצמת הקשר (חזק או חלש) ואת כיוונו (חיובי או שלילי). הם נעים לרוב בין 0-1 או בין 1- ל-1+. גרף ששיפועו 0 מצביע על כך שאין קשר כלל, מדד הקשר חזק יותר ככל שהוא גבוה יותר. ישנם מדדים נומינליים (0-1), אורדינליים (1- - 1+), ואינטרוואלים.
שנים כמדינה | |||
50 שנה ופחות | 50 שנה ומעלה | ||
מעורבות במלחמה | אף אחת | 70 | 7 |
אחת או יותר | 24 | 43 |
כאן ישנו קשר חיובי חזק וברור. תוצאת המדד שנתקבל היא 0.89. ככל שמדינה קיימת יותר שנים, היא מעורבת ביותר מלחמות (ולכן כיוון הקשר חיובי).
תגיות:
מחקר- מאמרים דומים
- מאמרים נוספים של דייזמונד
- אודות דייזמונד
- מידע נוסף
מאמרים דומים
- חשבון נפש גלובלי
- שיטות סטטיסטיות
- רגרסיות
- השיטה הכמותית
- מחקר כמותי
- יתרונות השיטה הכמותית
- חסרונות השיטה הכמותית
- כיצד מבצעים וכותבים מחקר
- מה זה שאלת המחקר
- ארבעה תנאים בסיסיים להוכחת תיאוריה
- אסטרטגיות מחקר שונות
- מהו חקר אירוע
- מערך מחקר
- פצצת האטום על יפן
- שפך נהר
- מהו המפל הגבוה ביותר?
- מהו הנהר הארוך ביותר בעולם?
- אגם מים מתוקים
- זרימת מים
- כיצד נוצר אגם