מדינות הדרום
כיום, רוב מדינות העולם משתייכות ל"מדינות הדרום". עיקר העושר בעולם נמצא באזורים קטנים ומסוימים מאוד. הפערים בין הצפון לדרום הם שערורייתיים, ומשתקפים בתחומים רבים: בבעיות אקולוגיות, בהגירה, בפשיעה וכיוצ"ב. לאותן בעיות יש השלכות פוליטיות משמעותיות.
פיתוח ותת פיתוח – גישות שונות
בעבר נהוג היה למדוד פיתוח במדינה באמצעות בחינת התל"ג לנפש, באופן פשטני למדי. עם הזמן מושג הפיתוח התרחב, והוא כולל היום כלכלה, צרכים אנושיים בסיסיים (בריאות, חינוך, תוחלת חיים) ואפילו התפתחות נורמטיבית (זכויות לנשים, זכויות אזרח, ילדים). תת-פיתוח הוא מונח המתאר את בעיתי העוני של הדרום שאינו מפותח ולא מתפתח. מדובר במונח פוליטי. העוני אינו תופעה חדשה, אבל היום מדובר בפערים עצומים בין ההתפתחות הטכנולוגית בצפון לבין חוסר ההתפתחות של הדרום. בדרום ישנה מודעות לכך שבצפון יש חיים אחרים, טובים בהרבה, מה שמוביל לתסיסה ולתסכול רב, יחד עם יצירת מוטיבציה להתפתחות. מערכת כלכלית הסובלת מתת פיתוח מתבססת על ייצוא בלעדי של חומרי גלם ותוצרת חקלאית. ברוב המדינות הללו יש פער עצום בין האליטה, שמקבלת את הכנסות הייצוא, לבין האוכלוסייה הכללית הענייה. השוק במדינות הדרום מתבסס על הייצוא בלבד, והשוק הפנימי בהן חלש מאוד. בדרך כלל, הן מתבססות על ענף כלכלי מסוים ויחיד. המדינות הללו, שסובלות מחוסר יציבות פנימית, נמצאות בסחרור שלילי שלא ניתן לצאת ממנו.
א. הגישה הליבראלית לבעיית הפיתוח הכלכלי
חוקרים ליבראלים סבורים שמקור הבעיה במדינות הדרום הוא פנימי. אותן מדינות בחרו להשקיע בתחומים הלא נכונים, והובילו את המדינה לאבדון בגלל מדיניות שגויה. המבנה הפנימי של המדינות וחוסר האינטגרציה בהן גורם למצב הזה.
לפי גישה זו, המערכת הכלכלית העולמית תשפיע באופן חיובי על הפיתוח במדינות הללו, ותמשוך אותן החוצה מן המעגל הזה. לפיכך, מומלץ לאותן מדינות לקחת חלק בתהליכי אינטגרציה שונים ברחבי העולם, שיפתחו ושיקדמו אותן. ליבראליזציה כלכלית ומעורבות במערכת העולמית היא הפתרון.
הגישה הליבראלית למדינות הדרום בעייתית ולוקה בחסר. היא מתעלמת מסוגיות פוליטיות ומתפקידה של הפוליטיקה המשפיעה על כל התחומים: תעשייה, פיתוח, חינוך וכולי. המעבר לליבראליזציה כלכלית רווי בהקשרים פוליטיים, וגם ממשלות יציבות יחסית לא תמיד יכולות לבצע זאת.
ב. הגישות הרדיקאליות לבעיית הפיתוח הכלכלי
מדובר במספר גישות שהפתרונות שהן מעלות נחשבים לקיצוניים. הקבוצות שונות זו מזו, אבל מה שמאחד את כולן הוא ההנחה שמקור בעיית הפיתוח במדינות הדרום נעוץ במבנה של המערכת הכלכלית הבינלאומית (מרכסיזם). לפי הגישה הרדיקאלית, הצפון מעוניין לשמר את הפערים הנוכחיים בין הצפון לדרום, ולכן לא פועל לקדם את הדרום ומשאיר אותו בנחשלותו.
- הגישה הסטרוקטוראלית: הבעיה במדינות הדרום היא בעיה של תנאי סחר, כאשר המערכת העולמית כולאת את מדינות הדרום במעגל של עוני ושל תת פיתוח. למדינות הללו אין אפשרות לצאת מן המעגל הזה, אלא אם ייעשה שינוי רדיקאלי במערכת.
גישה זו מציעה שתי אפשרויות לפתרון הבעיה: האחד, כולל פיתוח דרך הגנה על השוק המקומי (הפוך מן הגישה הליבראלית). ההגנה על השוק המקומי עשויה לקדם את המדינה ולחזק אותה מבפנים. מדובר בתיעוש המבוסס על קידום מקומי: העלאת המכס על ייבוא וניסיון לקדם את השוק המקומי באמצעות מונופוליזציה. רצוי שהמדינות החלשות תתקדמנה באמצעות חברות מקומיות, ולא תכנסנה לשוק העולמי עד להתייצבותן. האסטרטגיה הזו מתבססת על ההנחה שכל המדינות תלויות זו בזו באופן מסוכן, ולכן יש מידה רבה של פגיעות בכלכלה העולמית.
הפתרון השני נוגע לשימוש בארגונים בינלאומיים כדי לתקן באמצעותם עיוותים מבניים במערכת העולמית. ביקורת: מדובר בתיאוריה מאוד קיצונית שלא נותנת למדינות הללו להתפתח באמת.
- גישת התלות: לפי האסטרטגיה הזו, לחברות בינלאומיות יש תפקיד שלילי במדינות הדרום: אותן חברות נכנסות לשווקים החלשים כדי לנצל כוח עבודה זול וחומרי גלם זמינים. אין בכוונתן של החברות למנף את הכלים שלה לפיתוח המדינה החלשה באמצעות הענקת ידע טכנולוגי וחינוך. הפתרון של התומכים בגישה הזו הוא מהפכה חברתית, אך המושג מאוד מעורפל ולא מפורט.
ג. הגישה הריאליסטית
לפי הריאליסטים, הבעיה העיקרית של מדינות הדרום נובעת מחלוקת העוצמה במערכת הבינלאומית. חוסר היכולת שלהם להתקדם נובעת מחולשה פנימית וחיצונית. כיוון שיש תלות משמעותית בין השחקנים השונים במערכת, וגם החזקים לעתים תלויים בחלשים, מדינות הדרום עשויות להתקדם באופן מוגבל למדי.
הניסיונות לקידום יעדי הדרום
היעדים:
- עצמאות פוליטית וכלכלית.
- מודרניזציה כלכלית חברתית.
- צמצום הפגיעות, צמצום איומים פנימיים וחיצוניים.
אסטרטגיות הדרום בניסיון לקדם את יעדיו הכלכליים:
- ברמה הלאומית: Import Substitution Industrialization. לאפשר ייבוא של מוצרים שלא קיימים בתעשייה המקומית. בעקבות הצלחת השיטה ביפן ובקוריאה, נעשה מעבר לשיטה של Export Led Growth.
- ברמה האזורית: אחת הדרכים של מדינות הדרום להתמודד עם בעיותיהן הייתה באמצעות אינטגרציה אזורית. הגל הגדול של הרגיונליזם לא עשה שינוי משמעותי, כיוון שרוב המדינות חשבו במונחים של פיתוח עצמי. ארגונים אזוריים הוקמו, אך המדינות לא הבינו את הפוטנציאל הכלכלי של שיתוף פעולה אזורי (רק את הפוטנציאל הפוליטי). המסגרות האזוריות המאוחרות, משנות התשעים, הצליחו הרבה יותר. השחקנים הבינו את הפוטנציאל הטמון במסגרות הללו, ולמדו לנצל אותו. במסגרת האסטרטגיה הזו, נעשו הסכמים של מדינות דרום עם מדינות מפותחות (לדוגמה: הסכמי לומה).
- ברמה הבינלאומית: שימוש בקרטלים. קרטל הוא ארגון של יצרנים (של מוצר מסוים) שמשתפים פעולה כדי להפיק רווח לכולם (נגיד, להעלות את המחיר של המוצר בכל החברות שמייצרות אותו). דוגמה בולטת לכך היא אופ"ק והנפט: קבוצה של מדינות מתפתחות ששיתפו פעולה כדי להעלות את מחירי הנפט ולכופף את ידיהן של מדינות אירופה ושל יפן (בין השאר כדי להעמיד אותן בצד הנכון של הסכסוך הישראלי פלסטיני). קשה לשמר הצלחה של קרטלים (מדובר במקרה קלאסי של שיתוף פעולה, ואפשרות של עריקה מאוד קורצת – להוריד את המחירים כך שכולם ייקנו רק מהשחקן הזה). הבעיות שיצר אופ"ק גרמו לארה"ב לחפש מקורות חדשים לאנרגיה.
ניסיון נוסף של מדינות הדרום ברמה הבינלאומית היה לשנות את כללי המשחק באמצעות מוסדות בינלאומיים. המוסד הראשון שבו החל המאבק הפוליטי לשינוי הסדר הכלכלי העולמי היה האו"ם. האו"ם היה נוח מאוד למדינות הדרום אחרי הדה-קולוניזציה, משום שאפשר להן לקדם את האג'נדה שלהם בחופשיות. בין השאר, מדינות הדרום הובילו הקמה של פורום מרכזי לדיאלוג בין הצפון לדרום בנושאי סחר והון (UNCTAD). בראשית שנות השבעים, הובילו חברות ה77G (קבוצת המדינות המתפתחות באו"ם) יצירה של סדר כלכלי בינלאומי חדש (NIEO). בשנים האחרונות עולה הדרישה לעשות שינויים בקרן המטבע העולמית ובבנק העולמי, כדי שתתאמנה למצבן של מדינות הדרום. בשנות השמונים האופוריה של שנות השבעים התפוגגה, בעיקר כתוצאה מבעיות של שיתוף פעולה והפיתוי לעריקה. נוסף לבעיות הללו, אותן מדינות הן חדשות וחלשות, עודן עוסקות בפיתוח עצמי.
תגיות:
מדינות- מאמרים דומים
- מאמרים נוספים של Hosea
- אודות Hosea
- מידע נוסף
מאמרים דומים
- איך יורדות נשמות לעולם הזה ? מה אומרת על זה הקבלה ?
- מהי שיטת ימימה?
- Bolesh- ביטחון וחקירות
- Bolesh- ביטחון וחקירות
- סין בשנות ה-80
- מערכת היחסים בין המדינה לארגון
- המדינה המודרנית
- דיני כיבוש
- האם מותר לתחום אוכלוסיה לתוך שטח כבוש מסוים
- האם מותר לגרש אוכלוסיה מן השטח שנכבש
- פסק דין כפר יאנון
- דיני כיבוש והתנחלות
- כובש שטחים
- כיבוש עזה
- כיבוש ירושלים
- כיבוש שטחים
- כיבוש התנחלויות
- מדינות הדרום
- האימפריאליזם במאה ה-19
- אחריות המדינה