הזכות לפרטיות מול חקר האמת
מאת : עו"ד ורד כהן ועו"ד רענן בר-און
ממשרד בר-און, כהן, עורכי - דין
לכאורה היה זה "עוד מקרה" בו אישה מעלה טענה לפיה בעלה בוגד בה, והבעל מכחיש קיומו של רומן כלשהו. אלא שראיה מפתיעה "נשלפה". הסתבר, שהאישה חדרה למחשב ולסמארטפון של בעלה וחיטטה בהודעות ובמיילים, ומצאה בהם הוכחות לטענותיה.
האם יכולה האישה להיבנות מראיות שהושגו תוך פגיעה בפרטיות ?
בית הדין הרבני האזורי בנתניה השיב בימים אלה על שאלה זו בחיוב. בית הדין קבע, שהצורך לגילוי האמת עולה על זכותו של הבעל לפרטיות המסרונים והמיילים השייכים לו, וקיבל את הראיות כדי להגיע לחקר האמת.
החלטת בית הדין הרבני בנתניה מעוררת שאלות קשות. מחד גיסא – קיים חוק מפורש – חוק הגנת הפרטיות – והלכה פסוקה נרחבת, לפיהם חיטוט במיילים או בסמארטפון של אחר מהווה פגיעה בפרטיות. נזכיר, כי פגיעה בפרטיות אינה רק עוולה אזרחית, אלא גם עבירה פלילית. מאידך גיסא – בהתאם לשיטתנו המשפטית, יש מקרים בהם ניתן יהיה להכשיר ראיות שהושגו תוך פגיעה בפרטיות למרות הדרך בה הושגו.
סעיף 32 לחוק הגנת הפרטיות קובע מתי ניתן לעשות זאת : "חומר שהושג תוך פגיעה בפרטיות יהיה פסול לשמש ראיה בבית משפט, ללא הסכמת הנפגע, זולת אם בית המשפט התיר מטעמים שיירשמו להשתמש בחומר, או אם היו לפוגע, שהיה צד להליך, הגנה או פטור לפי חוק זה."
כלומר – יתכנו מקרים, בהם למרות שאין הגנה חוקית מפני פגיעה בפרטיות – תתקבל הראיה שהושגה תוך פגיעה בפרטיות, וזאת בגין טעמים מיוחדים שנמצאו כדי להכשירה.
מצבת השיקולים להכשרת ראיה "פגועה" כוללת את השיקולים הבאים : מה מידת החשיבות והחיוניות של המידע ? האם הונחה תשתית עובדתית המצדיקה את גילוי
המידע ? האם יש ראיות אחרות שלא כרוכות בפגיעה בפרטיות ? מה היקף הגילוי הנדרש לצורך עשיית צדק ? ועוד.
בית הדין הרבני בנתניה אינו הראשון שדן בשאלה האם יש לקבל ראיה למרות שהושגה תוך פגיעה בפרטיות. להחלטה זו קדמו שלל פסקי דין והחלטות בסוגיה זו, לרבות של ביהמ"ש העליון בשבתו כבג"צ.
באחד המקרים, הציג הבעל תמונות, בהן מתועדת האישה מקיימת יחסי מין עם אחר. התמונות צולמו כאשר הבעל נכנס, עם אחרים, לדירה בה התגוררה האישה לבדה, ללא ידיעתה וללא הסכמתה. האישה טענה, שעל פי חוק הגנת הפרטיות התמונות לא קבילות. ביה"ד הרבני האזורי קבע, כי התמונות קבילות. בג"צ קיבל את עתירת האישה וקבע שהתמונות אינן קבילות.
בג"צ קבע, שחוק הגנת הפרטיות חל בבתי הדין הרבניים. לכן, חומר שהושג תוך פגיעה בפרטיות (באותו מקרה – בעל שצילם את אשתו ברשות היחיד) לא יהווה ראיה גם בבתי הדין הרבניים. העובדה שמדובר בבני זוג נשואים – אינה מפקיעה מכל אחד מבני הזוג את זכותו לפרטיות !
יחד עם זאת, קבע בג"צ שלא התקיימו באותו מקרה השיקולים להתיר את הראיה. בג"צ איזן את השיקולים השונים, וקבע שבאותו מקרה לא עומדת לבעל הגנה על פי חוק הגנת הפרטיות, הואיל ולא עשה את הפגיעה בתום לב, ושמדובר היה בפגיעה חריפה וקיצונית בפרטיות האישה.
נקבע, שככל שחומרת הפגיעה בפרטיות גדולה יותר - כך מתבקש להגן על הזכות לפרטיות. בנוסף, נשקל הערך הראייתי של החומר שהושג תוך פגיעה בפרטיות. ככל שהראיה חיונית יותר להוכחת האמת – כך יגבר משקלה לעומת משקל הפגיעה בפרטיות. בניגוד למצב בו היו בפני בית הדין ראיות אחרות שיש בהן כדי לאפשר את מיצוי הליך הגירושין מבלי להיזקק לראיות שהושגו תוך פגיעה בפרטיות, אלא בראיות חלופיות.
כך, באותו מקרה – קבע בג"צ, שאין לקבל את הראיות שהושגו תוך פגיעה בפרטיות.
אבל, במקרים אחרים, כמו ההחלטה שניתנה בימים אלה, עימה פתחנו, הביא האיזון בין השיקולים לקביעה, כי יש לקבל את הראיות למרות שהושגו תוך פגיעה בפרטיות.
כך, הדרך לתקיפת החלטתו של ביה"ד הרבני בנתניה נעוצה באיזון בין השיקולים. באם יוכיח הבעל שהפגיעה בפרטיותו לא היתה מידתית, שנגרמה לו פגיעה ממשית, ובמקביל היו לאישה דרכים חלופיות להוכיח את טענותיה – יש להניח שההחלטה תבוטל.
לדעתנו, צריך לצמצם מאוד את קשת ה"מקרים המיוחדים" בהם תתאפשר פגיעה בפרטיות. אחרת, ניתן בשם הרצון להגיע ל"חקר האמת" לרוקן מתוכן את הזכות לפרטיות, ולהביא למצב בו לא יהיה לה שום ערך מעשי. אין דומה מקרה בו פריצה למייל השיגה הוכחה מוחצת לתכנון מוקדם לרצח, למקרה גירושין "רגיל", בו פריצה למייל הוכיחה שיחסי בני הזוג עלו על שרטון. במקרה הראשון – ניתן להצדיק את הפגיעה בפרטיות. במקרה השני – לדעתנו, לא. יש לשמר ולהגן על הזכות לפרטיות גם אם מדובר בבני זוג.
עורכי הדין ורד כהן ורענן בר-און, ממשרד בר-און, כהן, עורכי – דין, אשר דורג, כולל בשנת 2015, כמשרד מוביל בישראל בעריכת דין, ובכלל כך בתחום הליטיגציה – התדיינות בבית המשפט (מובילים בולטים), דיני משפחה ודיני ביטוח ונזיקין, כולל רשלנות רפואית.
www.Bar-OnCohen.co.il
קרדיט המחבר
http://www.Bar-OnCohen.co.il
בר - און, כהן, עורכי - דין
BAR-ON, COHEN, ADVOCATES
טל': 03-6123333 פקס': 03-6124444
תגיות:
בר-אוןכהןעורכי דין- מאמרים דומים
- מאמרים נוספים של yossik
- אודות yossik
- מידע נוסף
מאמרים דומים
- חתונה אזרחית
- מתי אפשר לבטל צוואה?
- פוליגרף
- מדריך לפציעות בבית
- הטרדה מינית בעבודה – מה קובע חוק איסור הטרדה מינית
- יוסי לוי יועץ שיווק באינטרנט
- החזר מס בגין שינויים במשכורת
- החזר מס בגין הפסקות בעבודה
- החזר מס בגין משיכת קופת פנסיה
- עורך דין מס שבח
- נוטריון תרגום מסמכים
- נוטריון ברחובות
- מה חשוב לדעת על חתונה ביום שישי?
- האם גם אנשים פרטיים מגיעים לפשיטת רגל?
- ניזוקתם? קבלו את הפיצויים שמגיעים לכם ביושר!
- מהי שיטת ימימה?
- מהן עבירות מין
- קידום אתרים אורגני
- פציעה בחדר כושר – מה עושים ?
- חיסיון לקוח
- האם גם אנשים פרטיים מגיעים לפשיטת רגל?
- גברים שהתשוקה ירדה משתמשים בויאגרה ומה עם הנשים?
- מיהו נוטריון לאנגלית?
- לקראת מסיבות סוף השנה בגנים ובבתי הספר – מי חשוף לתביעות ומה ניתן לעשות ?
- הזכות לפרטיות מול חקר האמת
- עורכי דין
- רכישת רהיטים תוך אימוץ הרגלי צרכנות נכונים
- עיקול מטלטלין של חייב בהליכי הוצאה לפועל
- מי צריך כיום תרגום מרוסית לעברית?
- לימודי משפטים כמסלול אקדמי נוסף לבעלי תואר ראשון
- אך לעבור בשלום חקירת מצח
- רשלנות רפואית בניתוחי חזה
- אישור צוואה
- שחרור ממעצר בגין אלימות במשפחה
- משמעות פלילית של בדיקת סמים
- התמחות של שנתיים לקראת תואר בעריכת דין – רעיון מבריק?
- תפקידו של נוטריון
- דמי אבטלה של ביטוח לאומי – מי זכאי לקבל?
- עו"ד פלילי- מייצג בעבירות סמים
מאמרים נוספים של yossik
- פציעה בחדר כושר – מה עושים ?
- חיסיון לקוח
- כלב נשך אדם – מדריך מה עושים
- ההשלכות הכלכליות על תשלומי מזונות כתוצאה מפסק דינו של ביהמ"ש העליון
- שוב רשלנות בניהול ברית המילה בישראל
- ברית מילה ורשלנות רפואית
- רשלנות רפואית בניתוח
- טעות במחירי מוצר או שירות – מה עושים ?
- ביטול טיולים שנתיים ופעילויות מחוץ לבית הספר
- אבחון שגוי של חולי סרטן – מה עושים ?
- לקראת מסיבות סוף השנה בגנים ובבתי הספר – מי חשוף לתביעות ומה ניתן לעשות ?
- הזכות לפרטיות מול חקר האמת
- מכשירי ניווט – מי אחראי לטעויות ?
- רשלנות ברפואה אסתטית
- כמה שווה עובר מוקפא שנועד לפונדקאות ?
- האם תלמיד שנפל קורבן להתעללות בבתי ספר יכול לתבוע פיצוי מבית הספר / משרד החינוך ?
- מאסר בפועל – 15 חודשים בכלא למתעלל בבעלי חיים